שו"ת

מהם "נוזלים באוזניים"? מתי מהווים בעיה וכיצד מטפלים?

נוזלים באוזניים דלקת אוזן נסיובית. מצב שכיח מאופיין בנוזלים כרונים בחלל האוזן התיכונה, לא מדובר במצב זיהומי כי אם בתהליך דלקתי כרוני הנובע מתפקוד לקוי של
מנגנון אוורור האזניים. מצב זמני הנובע מגורמים מבניים ותפקודיים שמשתפרים לרוב לקראת גיל 3-5.

עצם קיום הנוזלים בחלל האוזן התיכונה אינו מהווה בעיה רפואית. לא ניתן ל"ייבש את הנוזלים" באמצעות תרופות והטיפול היעיל העיקרי הוא ניתוח להכנסת צינוריות אוורור.

האינדיקציות לניתוח כפתורים במקרה של נוזלים:
זיהומים חוזרים (הנוזלים מהווים מצע לזיהום חיידקי בחלק מהמקרים) המצריכים טיפול אנטיביוטי לעתים תכופות, ליקוי שמיעה משמעותי המביא לעיכוב שפתי או איחור התפתחותי,
רטרקציה של התופית על רקע לחץ שלילי ממושך בחלל האוזן התיכונה.

ילדים שאינם סובלים מדלקות או הפרעה שפתית/התפתחותית  אינם זקוקים לניתוח וניתן לעקוב אחר מצבם באמצעות בדיקה אוטוסקופית ובדיקת שמיעה תקופתית.

 

מהו מכשיר EAR POPPER ולמי הוא מתאים?

EAR POPPER הינו מכשיר המשמש לטיפול במצב דלקת אוזן נסיובית/רטרקציה של עור התוף באמצעות הזרמת אויר דרך האף לתעלת אוסטכיוס ומשם לחלל האוזן התיכונה.
יש לחזור על הפעולה לפחות פעמיים ביום. המכשיר מיועד בעיקר למקרים בהם מדובר באוזן חולה אחת ומצב יחסית התחלתי של שקיעת עור התוף.
השימוש במכשיר מומלץ לרוב מעל גיל 6 ודורש שיתוף פעולה מצד המשתמש אשר נדרש לבצע פעולת בליעה בעת הזרמת האויר.
את יעילות השימוש בו ניתן לבחון בבדיקה אוטוסקופית ובדיקת שמיעה חוזרת כעבור מספר שבועות של שימוש.

ניתן לרכוש את המכשיר דרך סוכנים שונים בארץ בעלות ממוצעת 800-1200 שקלים או באתרי האינטרנט השונים (אמזון, איביי) בעלות ממוצעת של 70-150 דולר.
קיימות מספר גרסאות שונות של המכשיר (EAR POPPER או EUSTACHI), אין הבדל מהותי בינהן, באופן אישי אני ממליצה עם EAR POPPER- HOME VERSION
משום שהוא מעט יותר פשוט לתפעול.

 

מידע חשוב על הקשר בין שקד שלישי מוגדל ונוזלים באוזניים:

השקד השלישי הינו רקמה למפטית הממוקמת בחלל הלוע האפי (החלק האחורי ביותר של האף) אליו מתנקזות האוזניים באמצעות תעלות האוסטכיוס.
כאשר השקד השלישי מוגדל במיוחד הוא עלול לחסום את פתחי הניקוז הללו ולא לאפשר איזון לחצי אויר בחלל האוזו התיכונה. במצב כזה עלול הילד לסבול מנוזלים כרוניים.

עוד נקודה חשובה לגבי השקד השלישי היא עובדת היותו מקור זיהומי במקרים מסויימים, ילדים אלו יסבלו לרוב מנזלת מוגלתית קבועה אשר עשויה להביא לדלקות אוזניים חוזרות ונשנות.
במקרים הללו יש לשקול הסרה של השקד השלישי נוסף על הכנסת הצינוריות ובאותו מועד על מנת לנצל את ההרדמה הכללית ולחסוך לילד ניתוח נוסף בעתיד.

במרבית המקרים ניתן לאבחן שקד שלישי מוגדל באמצעות אנמנזה של נחרה לילית קבועה, אירועים של דום נשימה בשינה, נזלת כרונית. רצוי לבצע צילום רנטגן של איזור הנזופרינקס
באמצעותו ניתן להתרשם מגודלו של השקד השלישי ומידת היצרות דרכי האויר לה גורם. בנוסף ניתן לבצע בדיקה אנדוסקופית באמצעות סיב אופטי גמיש במידה והילד מאפשר.

 

דלקות אוזניים חוזרות בילדים:

מדובר במצב זיהומי הנגרם על רקע חיידקי בילדים עם נטיה מבנית ותפקוד לקוי של אוורור האוזניים. דלקת אוזן תיכונה מתבטאת בחום גבוה, אי שקט, כאב ולעתים מלווה בהפרשה מוגלתית.
מקובל לטפל באנטיביוטיקה דרך הפה בעיקר מתחת לגיל שנתיים. כאשר הדלקת מלווה בהפרשה מוגלתית ישנו יתרון לטיפול מקומי בטיפות שכן ריכוז החומר הפעיל גבוה יותר ולעתים
ניתן לחסוך למטופל טיפול ססטמי. כאשר מדובר במצב דלקתי חוזר או ממושך יש לשקול ניתוח להכנסת צינוריות אוורור על מנת להמנע מסיבוכים נוספים ומתן טיפול אנטיביוטי ססטמי לעתים קרובות.

הנטיה לדלקות אוזניים בילדים איננה תורשתית במובן הגנטי אך ילדים נוטים להיות דומים להוריהם וישנו קשר הדוק בין נטיה זו למבנה בסיס הגולגולת, כך שאצל ילדים הסובלים מדלקות אוזניים
לרוב ישנו סיפור משפחתי תואם אצל הוריהם בילדות.

 

נקב בעור התוף:

מדובר במצב דלקתי כרוני המתבטא בחור בעור התוף על רקע דלקות חוזרות, שקיעה של עור התוף או טראומה מקומית. מצב זה מביא לזיהומים רבים בעיקר לאחר הרטבה של האוזן.
נקב בעור התוף מהווה פוטנציאל קבוע לזיהום ומעבר חפשי מהעולם החיצון לחלל האוזן התיכונה ואף לאיזורים פנימיים יותר שכן בחלל האוזן התיכונה מעברים לאוזן הפנימית ומשם למוח.
באופן תאורטי כל דלקת אוזן פשוטה עלולה לגרום לדלקת קרום המוח או אבצס מוחי באם תוזנח ולא תטופל כראוי בגלל מיקומה של האוזן בבסיס הגולגולת וקרבתה למוח הטיפול המומלץ במקרה זה
הוא ניתוח טמפנופלסטיקה- סגירת נקב בעור התוף.

ניתוח מבוצע לרוב בהרדמה כללית, קיימות גישות ניתוחיות שונות אולם בכולן נעשה שימוש ברקמה שנלקחת מהמנותח עצמו (מעטפת שריר, שומן, סחוס) המשמשת כגשר לצמיחת תאי אפיתל משולי
הנקב ועל ידי כך מביאה לסגירתו תוך מספר ימים עד שבועות.

 

מסטואידיטיס:

סיבוך של דלקת אוזן חריפה, התפשטות של התהליך הזיהומי לעצם המסטואיד. מצב מסוכן שעלול להביא לסיבוכים חוץ גולגולתיים נוספים (חולשה /שיתוק עצב הפנים, ליקוי שמיעה תחושתי עצבי וכיו"ב)
וסיבוכים תוך גולגולתיים (דלקת קרום המוח, אבצס מוחי וכיו"ב). האבחנה מבוצעת באמצעות אנמנזה מתאימה (מחלת חום, כאב, אי שקט, הפרשה מוגלתית מהאוזן), בדיקה קלינית המתאימה
לדלקת אוזן תיכונה מלווה לרוב בהזדקרות אפרכסת, נפיחות פלוקטואטיבית ואודם אחר אפרכסתי.

הטיפול תלוי במצבו הכללי של הילד ותגובתו לטיפול הראשוני שניתן. לרוב מקובל לבצע ניקור ראשוני לצורך לקיחת תרבית והתאמת טיפול אנטיביוטי מדוייק יותר, מתן טיפול אנטיביוטי תוך ורידי 24-48
שעות, יש לשקול הכנסת צינורית אוורור ובדיקת CT ואו MRI באם קיים חשש לסיבוך תוך גולגולתי נוסף. במקרים בהם קיים סיבוך נוסף ו/או קיים חשד סביר לסיבוך וכן כאשר אין מגמת שיפור לאחר
מתן טיפול אנטיביוטי מתאים יש מקום לניתוח מסטואידקטומיה על מנת לנקז את התהליך הזיהומי באופן אופטימלי ולאפשר תנאים טובים יותר להחלמה.

 

כולסטאטומה:

מחלת אוזן כרונית שמקורה בתאי אפיתל קשקשי (עור) הגדלים לתוך חלל האוזן התיכונה והמסטואיד. כולסטאטומה הינה מחלה שעשויה להיות כתוצאה מפגם מולד על רקע "כליאת" אותם
תאי קשקש בחלל האוזן התיכונה/מסטואיד בעת היווצרות האוזן בחיים העובריים.

בשכיחות גבוהה יותר, כולסטאטומה נוצרת עקב שקיעה הדרגתית של עור התוף על רקע תפקוד לקוי של תעלת האוסטכיוס המביא לדלקות אוזניים חוזרות. לרוב כולסטאטומה נוצרת בשלב מתקדם
ובלתי הפיך של תהליך שקיעת עור התוף. קצב התקדמות השקיעה אינדיבידואלי ומשתנה ממטופל למטופל.

בשלבים ראשוניים של שקיעת עור התוף ניתן לנסות לעכב ואף לעצור את התהליך באמצעות ניתוח להכנסת צינורית אוורור, במידת הצורך יש לשקול הכנסת צינורית אוורור לטווח ארוך יותר
(T TUBE). כאשר השקיעה הופכת בלתי הפיכה ונוצרת כולסטאטומה הטיפול המומלץ והיעיל היחידי הינו ניתוח לניקוי הכולסטאטומה (מסטואידקטומיה).

 

ליקוי שמיעה:

מצב בו גל הקול מתקבל בעוצמה פחותה מעוצמתו המקורית. ישנם גורמים שונים לליקוי שמיעה, הטיפול תלוי בגורם ובסוג הליקוי.

ישנם סוגים שונים של ליקויי שמיעה:
ליקוי שמיעה הולכתי- פגיעה בהולכת גל הקול מן האוזן החיצונית ועד האוזן הפנימית (פקק שעווה, נוזלים, נקב בעור התוף, פגיעה בעצמימי השמע- נתק או קיבוע, פגם מולד באוזן החיצונית ו/או
התיכונה אוטוסקלרוזיס). במקרה זה פוטנציאל השמיעה אינו נפגע ומקור הליקוי הינו בהובלת גל הקול לאוזן הפנימית ולעצב השמיעה. לרוב ניתן להציע פתרון כרורגי המותאם לבעיה ההולכתית.

ליקוי שמיעה תחושתי עצבי- פגיעה בשבלול או בסיבי עצב השמיעה. במקרה זה פוטנציאל השמיעה נפגע. בשלבים ראשוניים ניתן לשקם את השמיעה באמצעות הגברה על ידי מכשירי שמיעה שונים
המותאמים אישית לכל מטופל. בשלבים מתקדמים יותר כאשר לא ניתן להפיק תועלת מספקת ממכשירי שמיעה קונבנציונאליים ניתן לשקול ניתוח להשתלה שבלולית.

ליקוי שמיעה מעורב- ליקוי המשלב את שני הסוגים יחד, כלומר קיימים שני המרכיבים, הולכתי ועצבי תחושתי.

 

שיקום שמיעה:

ליקוי שמיעה הולכתי ניתן לשיקום ברוב המקרים באמצעות פרוצדורות כירורגיות שונות. לדוגמא: ליקוי שמיעה בעקבות נוזלים ניתן לטיפול באמצעות הכנסת צינוריות אוורור, ליקוי שמיעה כתוצאה
מנקב בעור התוף ניתן לטיפול באמצעות ניתוח לסגירה הנקב, לאוטוסקלרוזיס ניתן להציע ניתוח סטפדקטומיה וכן הלאה.

במקרים בהם הסיכון לחרשות כסיבוך ניתוחי עולה על הסיכוי לשיפור משמעותי בעקבות ניתוח וכן במקרים בהם המטופל אינו מעוניין בפתרון כירורגי, ניתן להציע שיקום באמצעות מכשירי שמיעה
קונבנציונאליים או מושתלים.

מכשירי שמיעה קונבנציונאליים הינם מכשירים המשמשים להגברת הגירויים האקוסטיים. ישנם סוגים שונים של מכשירי שמיעה קונבנציונאליים:  מכשירים המורכבים לחלוטין בתוך תעלת השמע
החיצונית וכמעט אינם נראים לעין (CIC), מכשירים אשר מורכבים מאחורי האפרכסת (BTE)
ומכשירים אשר מכילים את שני המרכיבים (ITC). מכשירי השמיעה מותאמים באופן אישי לכל מטופל על פי עקומת השמיעה שלו, מבנה האוזניים ובהתאם לצרכיו האישיים.

מכשירי שמיעה מושתלים המיועדים לליקוי שמיעה הולכתי הם מכשירים מעוגני עצם, כלומר מושתלים באמצעות ניתוח המעגן אותם לגלגולת של המטופל. ישנם סוגים שונים של מכשירים
מעוגני עצם ויש להתאימם למטופל לפי מחלתו הבסיסית, הצורך בבדיקות הדמיה למעקב ומידת ליקוי השמיעה.

ליקוי שמיעה תחושתי עצבי הינו ירידה בפוטנציאל השמיעה של המטופל, על כן ניתן לשקמו באמצעות הגברה בלבד. ליקוי שמיעה תחושתי עצבי  משוקם לרוב על ידי הרכבת מכשירי שמיעה
קונבנציונאליים שונים. כאשר המטופל אינו מסוגל להפיק תועלת ממכשירי שמיעה הוא עשוי להיות מועמד להשתלה שבלולית.

 

סקר סינון שמיעה ביילודים:

כיום בישראל כל פעוט שנולד בבית חולים עובר כבר ביום השני לחייו בדיקת סקר סינון שמיעה ליילודים. הבדיקה מתבצעת על ידי קלינאי/ת תקשורת במחלקת יילודים. סוג בדיקת השמיעה הנבחר
בישראל לצורך הסקר נקרא OTOACOUSTIC EMISSIONS.

מדובר בבדיקה אובייקטיבית שאינה דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק. הבדיקה נותנת אינפורמציה בסיסית לגביי שמיעת היילוד ומטרתה לאתר את אותם יילודים שעשויים לסבול מליקוי שמיעה מולד.

לא כל יילוד שנכשל בסקר סינון שמיעה בהכרח יסבול מליקוי שמיעה בהמשך, לחלקם שמיעה תקינה לחלוטין. היילודים שנכשלים בבדיקת הסקר ממשיכים לברור נוסף הכרוך בבדיקות שמיעה
אובייקטיביות מקיפות על מנת להעריך באופן מדוייק יותר את התפקוד השמיעתי שלהם.

רק לאחר השלמת כל הבדיקות הדרושות ניתן יהיה להעריך את מצבו השמיעתי של יילוד לקוי שמיעה ועל בסיס בדיקות אלו ובדיקות הדמיה משלימות ניתן יהיה לתכנן עבורו תכנית שיקום שמיעה
מותאמת לצרכיו.