סיבוך של דלקת אוזן חריפה, התפשטות של התהליך הזיהומי לעצם המסטואיד. מצב מסוכן שעלול להביא לסיבוכים חוץ גולגולתיים נוספים (חולשה /שיתוק עצב הפנים, ליקוי שמיעה תחושתי עצבי וכיו"ב) וסיבוכים תוך גולגולתיים (דלקת קרום המוח, אבצס מוחי וכיו"ב).
האבחנה מבוצעת באמצעות אנמנזה מתאימה (מחלת חום, כאב, אי שקט, הפרשה מוגלתית מהאוזן), בדיקה קלינית המתאימה לדלקת אוזן תיכונה מלווה לרוב בהזדקרות אפרכסת, נפיחות פלוקטואטיבית ואודם אחר אפרכסתי.
הטיפול תלוי במצבו הכללי של הילד ותגובתו לטיפול הראשוני שניתן. לרוב מקובל לבצע ניקור ראשוני לצורך לקיחת תרבית והתאמת טיפול אנטיביוטי מדוייק יותר, מתן טיפול אנטיביוטי תוך ורידי 24-48 שעות, יש לשקול הכנסת צינורית אוורור ובדיקת CT ואו MRI באם קיים חשש לסיבוך תוך גולגולתי נוסף. במקרים בהם קיים סיבוך נוסף ו/או קיים חשד סביר לסיבוך וכן כאשר אין מגמת שיפור לאחר מתן טיפול אנטיביוטי מתאים יש מקום לניתוח מסטואידקטומיה על מנת לנקז את התהליך הזיהומי באופן אופטימלי ולאפשר תנאים טובים יותר להחלמה.