הכנסת צינוריות אוורור ("כפתורים")

פרוצדורה כרורגית פשוטה המבוצעת בהרדמה כללית, במהלכה יוצרים נקב בעור התוף, דרכו מוחדרת צינורית אוורור שמטרתה לשמש אלטרנטיבה למנגנון השוואת לחץ האויר באוזן.
האידיקציות לניתוח להכנסת צינוריות אוורור בילדים:

נוזלים כרונים בנוכחות דלקות חוזרות

נוזלים כרונים בנוכחות עיכוב שפתי

נוזלים כרונים בנוכחות ליקוי שמיעה קל-בינוני

סיבוך של דלקת אוזן (למשך מסטואידיטיס)

רטרקציה (שקיעה) מתקדמת של עור התוף

צורך בטיפול בתא לחץ

הצינורית נפלטת לרוב באופן ספונטני 6-8 חודשים בממוצע לאחר החדרתה במידה והצינורית לא נפלטת באופן ספונטני, ניתן להמתין עד שנה וחצי ממועד הניתוח, מעבר לפרק זמן זה הסיכון
להשארות נקב כרוני בעור התוף עולה ולכן מומלץ להוציאה בהרדמה כללית.

סיבוכים אפשריים: הפרשות חוזרות, תגובת גוף זר, פליטה מוקדמת של הצינורית וצורך בהחדרת צינורית נוספת, העדר פליטה ספונטנית מעבר לפרק הזמן המומלץ וצורך בהוצאת הצינורית בהרדמה,
נקב כרוני בעור התוף וצורך בניתוח לסגירתו בשלב מאוחר יותר.

מעקב לאחר ניתוח: מומלץ להשאר במעקב א.א.ג ולהגיע לבדיקה תקופתית עד לאחר פליטת הצינוריות, יש לודא שהנקבים נסגרו והאוזנים אכן נותרו מאווררות. במידת הצורך יש לבצע בדיקת שמיעה בסיום התהליך.